אשכול תערוכות חדש נפתח במוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית תחת הכותרת “שלהן: פיסות היסטוריה מחודשת”. הפתיחה תתקיים ביום חמישי, 4 בספטמבר 2025, בשעה 20:00.

האשכול מציע חמש תערוכות שונות המתקיימות במקביל, כולן מציגות מבט נשי על ההיסטוריה, מלאכת הידיים והרגש, ומבקשות לנסח מחדש את נקודות המבט שנשכחו או הודרו מהנרטיב המרכזי.

בבסיס האשכול עומדת שאלה רחבה: האם ניתן לספר את ההיסטוריה מחדש? אם ההיסטוריה מורכבת מהצטברות של סיפורים, הרי שדרך פירוקם והצגת כל חלק מנקודת מבט אחרת, נוצרת אפשרות לריבוי נרטיבים ולשיח חדש. התערוכות מציעות קריאה מחודשת בהיסטוריה ובדמויותיה, בין אם הן היסטוריות, מיתולוגיות או אישיות, ומעלות לדיון קולות נשיים שהודרו במידה רבה מהקאנון התרבותי.

המבט המוצג באשכול נע על הציר שבין האישי לפוליטי ובין התיעודי לבדיוני, ובמרכזו רעיון “מלאכית ההיסטוריה” – דמות נשית עכשווית שנושאת בגופה את שברי העבר ומביטה קדימה. המושג מתכתב עם “מלאך ההיסטוריה” של ולטר בנימין, שראה בהיסטוריה לא ציר של התקדמות אלא שרשרת של כאבים ופגיעות. כאן מוצגת המלאכית כמי שמביטה אחורנית וקדימה בעת ובעונה אחת, מזכירה שהאמת אינה חד-משמעית ומדגישה את הצורך לשלב קולות חדשים במארג התרבות.

התערוכה הראשונה, “הכפר האולימפי” של רותי הלביץ כהן, שאצרה שרי גולן בסיוע גילי זיידמן, שוזרת טראומות בין-דוריות והיסטוריה אישית באמצעות קולאז’ים גדולי ממדים שנבנו על גבי כרזות מהכפר האולימפי בגרמניה בשנת 1936. השילוב בין דימויים מצולמים, חומרים מוכנים מראש ודימיון יוצר נרטיב חדש המתקיים בתוך “מרחב שלישי”, מושג פסיכואנליטי המתאר אזור ביניים בין עולמות – כאן בהקשר אמנותי ופוליטי.

התערוכה “לכי לך”, שאצרה דינה יקרסון, מפגישה בין שלוש אמניות מדורות וממדינות שונות: אלינה אורלוב, אן בן אור ואלכסנדרה פרגל. החיבור ביניהן מתמקד בחוויית הגירה נשית – תלישות וכאב בצד הרפתקה וצמיחה. ציוריה של בן אור יוצרים דיאלוג עם עבודותיה ההיסטוריות של פרגל, שהייתה חלק מהשדה האמנותי האירופי במאה ה־20, בעוד עבודת הווידיאו של אורלוב מספקת פרשנות עכשווית ומצמררת. יחד הן מציגות מסע אישי המתחיל בעקירה ומסתיים ביצירה.

ב”תערוכה עבודת שדה” של מיטל כץ מינרבו, שאצרה דרורית גור אריה, נשזרת ההיסטוריה של חוות העלמות שהוקמה ב־1911. דרך קליעה, רישום וסאונד יוצרת כץ מינרבו גן חושי ושירי, המציע קריאה חדשה של טבע, גוף וזהות מנקודת מבט נשית. המיצב הופך למילון בוטני-נשי אלטרנטיבי, החושף את הכוח לנסח זיכרון ולשמור אותו מול שכחה מתמשכת.

תערוכה נוספת, “בצלמה ובדמותה”, מציגה עבודות מתוך אוסף פרטי של צילה ירון, שאצרה שרי גולן בליווי דינה יקרסון. האוסף נבנה לאורך שנים מתוך אהבה לאמנות הישראלית, והוא משלב בין עבודות של אמנים בולטים לבין יוצרות שפעלו בשוליים. לצד יצירות אמנות גבוהה ניתן למצוא בו גם עבודות קרמיקה וקראפט. ירון יצרה בבית הפרטי שלה חלל תצוגה עצמאי שהפך למרחב אישי ונשי, ובו הנוף, הגוף והצבע מתחברים לכדי סיפור של מחויבות עמוקה לתרבות ולאנושיות.

אשכול התערוכות יימשך עד ה־31 בדצמבר 2025, כאשר התערוכה “בצלמה ובדמותה” תינעל מוקדם יותר, ב־31 באוקטובר 2025.

שעות הפעילות של המוזיאון הן בימי שני, רביעי, שישי ושבת בין השעות 10:00 ל־14:00, ובימי שלישי וחמישי בין השעות 16:00 ל־20:00, כאשר ביום חמישי פתוח גם בבוקר. המוזיאון ממוקם בדרך אבא הלל 146, רמת גן.

רוצה שאנסח גם כותרת ראשית וכותרת משנה לכתבה הזו, באותו סגנון חדשותי ואינפורמטיבי שהגדרת?