יותר אנשים עברו לרמת גן מאשר עזבו אותה במהלך 2024 – ובפער משמעותי. על פי נתוני דוח מצב השלטון המקומי של משרד הפנים, רמת גן סיימה את השנה עם מאזן הגירה פנימית חיובי של 2,248 תושבים, נתון שממקם אותה במקום השלישי בישראל במספר התושבים שנוספו כתוצאה מהגירה פנימית.

 


להצטרפות לקבוצות הוואצאפ של "רמת גן גבעתיים אונליין":

קבוצת רמת גן לחצו כאן.

קבוצת גבעתיים לחצו כאן.

קבוצת רמת גן גבעתייים נדל"ן לחצו כאן.


בעלי עסקים, אל תפרסמו לכולם. תפרסמו למי שמשפיע. חדירה ישירה ל-50,000 מנויי הווצאפ של רשת המקומונים הדיגיטליים המובילה בישראל. להצטרפות לנבחרת המפרסמים

חשוב להדגיש כי אין מדובר בכלל התושבים החדשים שהגיעו לעיר במהלך השנה, אלא במאזן שבין מספר האנשים שעברו להתגורר ברמת גן מרשויות אחרות לבין אלה שעזבו אותה לטובת יישובים אחרים בישראל.

במקומות הראשון והשני בדירוג הארצי במספרים מוחלטים נמצאות בית שמש ואשקלון.

בניגוד למגמה בערים הגדולות

הנתון של רמת גן בולט על רקע התמונה שמציג הדוח לגבי הרשויות הגדולות בישראל. אלה סיימו יחד את 2024 עם מאזן הגירה פנימית שלילי מצטבר של כ-16 אלף תושבים.

משרד הפנים מצביע בדוח על כך שדווקא ערי הביניים הן "הכוכבות האמיתיות" של ההגירה הפנימית, בעוד שחלק מהמטרופולינים והערים הגדולות והוותיקות מאבדים תושבים לטובת רשויות אחרות. בין הגורמים שמוזכרים לתופעה נמצאים יוקר המחיה ומחסור בדירות.

כך, תל אביב סיימה את 2024 במאזן הגירה פנימית שלילי של כ־700 תושבים, ואילו בירושלים התמונה חריפה בהרבה, עם מאזן שלילי של קרוב ל־8,000 תושבים.

רמת גן מציגה תמונה הפוכה: למרות מיקומה בלב המטרופולין, מספר העוברים אליה ממשיך להיות גבוה ממספר העוזבים אותה.

משפל ליותר מ-2,200 בתוך שנתיים

מבט על נתוני השנים האחרונות מגלה שהעלייה של 2024 מגיעה לאחר תקופה שבה מאזן ההגירה החיובי של רמת גן הצטמצם באופן ניכר.

השיא נרשם בשנת 2019, אז עמד מאזן ההגירה החיובי על 2,375 תושבים. בשנים שלאחר מכן חלה ירידה משמעותית, עד שב־2022 עמד המאזן על כ־400 תושבים בלבד.

עם זאת, גם בתקופת הירידה המשיך המאזן של רמת גן להיות חיובי. מאז 2022 המגמה התהפכה פעם נוספת, ובתוך שנתיים טיפס הנתון בחזרה ל־2,248 תושבים ב־2024 – קרוב לשיא שנרשם חמש שנים קודם לכן.

ובגבעתיים?

מעבר לכביש, התמונה שונה. על פי הנתונים הרשמיים לשנת 2024, גבעתיים רשמה מאזן הגירה פנימית שלילי של 180 תושבים – כלומר, מספר התושבים שעזבו את העיר לטובת רשויות אחרות היה גבוה ב-180 ממספר התושבים שעברו אליה.

הפער בין שתי הערים השכנות מעניין במיוחד לנוכח הדמיון ביניהן מבחינת מיקומן בלב גוש דן והביקוש הגבוה למגורים באזור.

הצפיפות ומחסור בעתודות בנייה בגבעתיים ללא ספק משפיעים על הנתונים, אך לנוכח פרויקטי בנייה גדולים הצפויים בעיר – כמו הקמת המטרו ובניית מגדלים לגובה – ייתכן והנתונים עוד ישתנו.