אחרי חיסולו של מנהיג החמאס יחיא סינוואר, פרסם ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, תגובה נחרצת שעוררה גל תגובות בקרב תושבי העיר. בהודעה שפרסם ברשתות החברתיות כתב קוניק: “התמונה הזו, תמונת ניצחון ללא ספק, צריכה להיות תמונת הסיום של מלחמת חרבות ברזל”.

קוניק הסביר כי “שנה בדיוק משמחת תורה, מהיום הנורא ביותר בתולדות מדינת ישראל, כשחלאת המין האנושי סינוואר מוצא את מותו בין ההריסות, יש רק דבר אחד שמדינת ישראל, שהוכיחה בחודשים האחרונים את כוחה הצבאי העצום והחזירה את ההרתעה, צריכה להגיד: אנחנו עוצרים את האש בכל החזיתות, מבחינתנו המשימה הצבאית הושלמה ואנו נותנים שבועיים לכל המתווכות להביא לשחרור מלא של כל החטופים/ות, ולהסדרת רצועת הביטחון בלבנון כשהיא נקייה מכוחות חיזבאללה. הגיע זמן שיקום, ויש לנו הרבה עבודה לעשות. שבת שלום לכולנו”.

התושבים, חלקם מחזיקים בדעות שונות, הגיבו לדבריו של קוניק בנחרצות. אחת מהתושבות כתבה: “לא יהיה בטוח בגבעתיים עם חזון כזה. ולא בשום מקום. כי ימחקו אותנו”.

תושב נוסף הגיב: “היעד לא היה רק סינוואר שכעת מוצדק לעזוב הכל ולהתמקד… צריך  להחזיר את השקט והביטחון לתושבי הצפון והדרום ולנו התושבים, אחרת יהיו 1001 חטופים”.

תושבת נוספת כתבה: “ומה תגיד לתושבי הצפון, תחזרו ונראה מה יהיה. רן, זה נשמע ממש לא רציני”.

“יש עוד הרבה עבודה”

“סיום? איך סיום? כתבה אחרת, “יש עוד הרבה עבודה, כולל החזרת החטופים והנעדרים! אכן תמונת ניצחון שתיזכר לעולמים, אבל עדיין לא הגענו למנוחה ולנחלה”.

תושב נוסף השווה את עמדתו של קוניק למשחק כדורגל: “הדוגמא שלך זה כמו להפסיק משחק כדורגל בדקה 86 שאתה מוביל 1-3. מזל שאתה לא בין מקבלי ההחלטות”. קוניק ענה לו: “לפעמים הקבוצה המפגרת 3:1 מנצחת גם. זה לא רעיון רע לסיים משחק ביתרון כזה, ניצחון זה ניצחון”.

התגובות לא נעצרות כאן. תושבת נוספת העלתה שאלה: “איך סיום? תושבי הצפון יוכלו תוך פרק הזמן הזה לחזור לבתיהם? איזה מדינות יקחו אחריות על זה? (איראן אולי?) די לפופוליזם די”. קוניק השיב: “כן, זו מטרת הכניסה ללבנון, להרחיק אותם מעבר לליטאני, זה לפחות מה שאמרו ראש הממשלה והרמטכ”ל, אלא אם לא הבנתי אותם נכון”.

אחרים העלו ספקות בנוגע להסכמים קודמים והביעו תחושה של דה ז’אוו: “המתווכות יסדירו בלבנון באמצעות יוניפיל? כמו בסיבוב הקודם כשיצאנו מלבנון? זה באמת הוכיח את עצמו. גם בעזה. כבר שמענו את הסיפור הזה”.

התגובות המשיכו להעלות ספקות באשר לאסטרטגיה ולמציאות הביטחונית וקוניק שמר על עמדתו וניסה להבהיר את כוונותיו.