מחקר ראשוני, שפורסם בפברואר 2026, בחן כיצד מסמכי תכנון-עיר ברמת גן, הרצליה ורמת השרון משפיעים על השילוב בין טבע וריאות ירוקות, לבין שכונות מגורים ואזורי תעשייה. המחקר, שעיסוקו "פרשנות מחודשת לעיר הגנים", נערך בידי אדווה מטר, דניאלה קנטלה ואנה פריירה רודרס מהאוניברסיטה הטכנולוגית בדלפט שבהולנד. הוא פורסם בכתב העת "לנד".

ברמת גן בלט – יותר מכול שלוש הערים שנבדקו – הצורך הגדול להוסיף מרכיבים ירוקים לתוכניות המתאר ולתב"עות.

מחקר ראשוני עם קריצה לתל אביב

נקודת המוצא של החוקרות הייתה דווקא בעיר הגדולה במטרופולין – תל אביב יפו. העיר העברית הראשונה תוכננה, במקור, על ידי האדריכל פטריק גדס בשנת 1925, באופן שהבנייה והמרחב הירוק נתפסו כחלקים התלויים זה בזה. החוקרות ביקשו לבדוק כיצד עקרונות אלה מקבלים ביטוי בתכנון עכשווי – בערי המטרופולין הרצליה, רמת השרון ורמת גן – מעבר לגבולות "העיר הלבנה" בתל אביב.

עיקר המחקר בוצע בסדנה בת שלוש שעות, בנובמבר 2024, בהשתתפות 18 אנשי תכנון ושימור, אנשי אקדמיה וסטודנטים לתארים מתקדמים. חמש קבוצות בחנו שישה מסמכי תכנון, ובהם מסמכים של עיריות תל אביב יפו, בת ים ומרחב קריית אונו, בנוסף לשלוש הערים העיקריות שנבדקו – רמת גן, הרצליה ורמת השרון. המשתתפים סיווגו 31 מרכיבים לשימור או לשימור וחיזוק, או להוספה משום שהמצב הקיים אינו מספק.

המסמכים היו מסוגים שונים: בהרצליה וברמת גן נבחנו מסמכי שימור, וברמת השרון מסמך תכנון כוללני. המשתתפים והמסמכים לא נבחרו במדגם מייצג, והחוקרים מגדירים את העבודה כמחקר גישוש בלבד, המבוסס על הערכה פרשנית. הציונים משקפים את עמדת הקבוצות בסדנה, ואינם סקר תושבים או דירוג מקיף של הרשויות.

הרצליה: לחזק את החיבור לטבע ולים

במסמך שנבדק בהרצליה המליצו המשתתפים לשמר או לחזק 23 מתוך 31 המרכיבים שנבחנו. בין המרכיבים שהומלץ לשמר היו טבע פראי ושבילים טבעיים שאינם סלולים. להכיר בחשיבותם של מרחבים טבעיים, שאינם גינות מטופחות בלבד, אלא גם מקומות שבהם נשמר אופי טבעי. נקודות נוספות שיש לשפר: גינות בתוך בלוקים עירוניים וקישוריות תחבורתית בין השכונות. הומלץ גם לשמר ולחזק נגישות לטבע, לשלב שימושים אנושיים וטבע באותו מרחב, לעודד נטיעות, גינון וחקלאות במוסדות ציבור ולפתוח מוסדות ציבור אל המרחב החיצוני.

ברמה המטרופולינית הודגש הצורך בחיבורים ובנתיבי תחבורה ירוקים (!) בין המרחב הבנוי בהרצליה לבין חופי הים. יחד עם זאת – הרצליה קיבלה את ההערכה הגבוהה ביותר מבין 3 הערים שנבדקו, בשאלת הכללת מרכיבים המשלבים טבע ובנייה ברמה העירונית: ציון שש מתוך שש. בשאלת האיזון ביניהם ניתן ציון חמש, וברמה המטרופולינית, כלומר החיבור לערים שכנות, הציון הוא ארבע.

רמת השרון: אין חיבור ירוק למטרופולין

ברמת השרון סווגו 15 מרכיבים לשימור או לחיזוק, 13 להוספה (כלומר המצב הקיים אינו מספק לגביהם) ושלושה ככאלה שאינם רלוונטיים או שאינם בעדיפות. זוהי חלוקה כמעט מאוזנת, בין שימור המצב הקיים, לבין הוספת מרכיבים ירוקים בתוכניות המתאר העירוניות, אך היא פחות טובה מזו של הרצליה. להבדיל מהרצליה, לגבי רמת השרון המחקר לא קבע, כי יש בה איזון מוצלח בין בנייה לבין טבע.

אבל לא הכול ורוד (וגם לא ירוק) בממצאים לגבי רמת השרון. המחקר המליץ להוסיף קישוריות מרחבית, גינון וחקלאות במוסדות ציבור, ולבצע תכנון המותאם לאקלים המקומי. באשר לתכנון המטרופוליני, הועלה צורך בפארקים בין־עירוניים ברמת השרון, כלומר שטח ירוק שתפקידו לחבר בין רשויות, ולא להסתיים בגבול העירוני. המחקר העניק לרמת השרון ציון 1 מתוך 6 בשאלת הכללת מרכיבים המשלבים טבע ובנייה ברמה העירונית, וגם בשאלת האיזון ביניהם. גם ברמה החיבור הירוק למטרופולין קיבלה רמת השרון ציון 1 מתוך 6.

רמת גן: להוסיף טבע, נטיעות וקישוריות

במחקר לגבי רמת גן בלטו המלצות להוספת מרכיבים המשלבים טבע ובנייה: חסרים טבע פראי, שבילים טבעיים שאינם סלולים, ויש לעודד נטיעות וקישוריות מרחבית. המחקר ממליץ לחזק שילוב שימושים אנושיים וטבע בשכונות העיר. מדובר בהמלצות רחבות ויסודיות יותר מאשר תוספת של גינה בודדת, פה ושם: ההמלצות עוסקות גם באופי הטבע העירוני ובקשרים בין המרחבים.

יחד עם זאת, המחקר אינו מפרט רחוב מסוים שבו יש לנטוע עצים, פארק מסוים שיש להקים או מסלול שיש לפתח. הוא מציג פערים כלליים שזוהו ברחבי רמת גן, ולא פורס תוכנית ביצוע מפורטת. בשאלת הכללת מרכיבים המשלבים טבע ובנייה ברמה העירונית – קיבלה רמת גן ציון 4 מתוך 6, ובשאלת האיזון ביניהם ניתן ציון 2. ברמת החיבור הירוק למטרופולין ת"א, הציון של רמת הוא 2 מתוך 6.