הטבע העירוני בגבעתיים אינו מסתכם בגנים הציבוריים. מחקר על חצרות מגורים משותפות תיעד 74 מיני צמחי בר ב-56 חצרות, ומצביע על הפוטנציאל הסביבתי של השטחים המקיפים את בתי המגורים. מתברר, שחצרות המגורים תופסות כ-32% משטח העיר – כמיליון מ"ר – לעומת כ-220 אלף מ"ר של שטחים ציבוריים פתוחים.
את המחקר ערכו חוי לבנה, אפרת בלומנפלד־ליברטל ומיכל גרונטמן, מאוניברסיטת תל אביב. הוא פורסם לראשונה באינטרנט ב־21 בנובמבר 2025 בכתב העת Journal of Environmental Planning and Management, ונכלל בכרך של שנת 2026.
החוקרות מיפו את כל 2,744 מגרשי המגורים בגבעתיים וסיווגו את המגרשים והמבנים לשישה טיפוסים. סקר הצמחייה נערך באביב 2022 ב־56 מגרשים שנבחרו באקראי. לצד הצמחים נבדקו גודל השטח הפתוח, הקרבה לשטחים ציבוריים ירוקים ורמת התחזוקה. כלומר, המיפוי הקיף את העיר כולה, אך בדיקת הצמחייה נעשתה במדגם.
הממצא המרכזי היה קשר בין שטחים פתוחים גדולים יותר ותחזוקה פחות אינטנסיבית לבין עושר ומגוון גבוהים יותר של צמחי בר. החוקרות מצביעות על מתח בין הפוטנציאל הזה לבין מגמות פיתוח המעדיפות מרחבים המתוחזקים באינטנסיביות. מבחינה תכנונית, המחקר מציע להתייחס לחצרות המשותפות כחלק ממערכת הטבע העירונית. גם שטח שאינו גן ציבורי עשוי לתרום לשימור צמחייה ולמפגש של התושבים עם הטבע בסביבת מגוריהם.
המסקנה המעשית העולה מהמחקר היא שיש ערך אורבני לבחינת גודל החצר הפרטית, ולאופן ניהולה, לצד התכנון של השטחים הירוקים הציבוריים.

תגובות