ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, פרסם פוסט בעקבות כתבה שפורסמה במוסף "ממון" של ידיעות אחרונות, שכותרתה "גל של בקשות חריגות מצד רשויות להעלאת הארנונה". על פי הכתבה, הארנונה בכל הרשויות המקומיות צפויה להתייקר בשנה הבאה ב־3.05% במסגרת העדכון האוטומטי, אולם רשויות רבות ביקשו ממשרד הפנים לאשר להן העלאות חריגות נוספות למגורים ולעסקים, בשיעורים של עד 10% ואף 33%.

על רקע הפרסום ביקש קוניק להבהיר כי גבעתיים אינה נמנית עם הרשויות שביקשו העלאה חריגה.

"אין שנה בה עשרות עיריות, כולל השנה, וכולל עיריות חזקות ועשירות לא מבקשות העלאה חריגה של הארנונה, נוסף למה שהממשלה מעדכנת מידי שנה באופן שווה בכל העיריות."

לדבריו, מאז שנכנס לתפקיד, לפני 13 שנים, עיריית גבעתיים לא הגישה בקשה להעלאת ארנונה חריגה מעבר לעדכון השנתי שקובע משרד הפנים. הוא אף הזכיר כי בשנת 2015 הצליחה העירייה לקבל אישור חריג שלא להחיל את העדכון האוטומטי של אותה שנה, המכונה "הטייס האוטומטי".

בסיום הפוסט כתב: "הלואי והארנונה בגבעתיים תרד יום אחד, עד אז נמשיך לעשות כמיטב יכולתינו לספק שירות ותמורה ראויה בעד האגרה."

ביקורת מצד תושבים: "חצי אמת גרועה משקר"

הפוסט עורר דיון ער בין תושבים. אחד המגיבים טען כי אמנם העירייה לא ביקשה העלאה חריגה של הארנונה, אך בתקופת כהונתו של קוניק נוספה אגרת השמירה, שלטענתו הגדילה את נטל התשלומים על התושבים.

"רן, חצי אמת גרועה משקר. שכחת לציין שהארנונה דווקא כן עלתה בתקופתך וביוזמת העירייה (מעבר ל-5.2% שהמדינה העלתה), פשוט קראת לזה 'אגרת שמירה'. עכשיו אפשר להמשיך את הדיון."

קוניק בתגובה התייחס לכך שמדובר בתגובה שאינה בוגרת, ותושב אחר חיזק והוסיף, "יחסית לעיריות אחרות אנחנו מקבלים שירות מעל ומעבר."

מגיב אחר העלה סוגיה נוספת, שלפיה דירות ישנות בבניינים ותיקים משלמות לעיתים ארנונה גבוהה יותר מדירות חדשות במגדלים, "רק למה בית ישן ומוזנח שיש בו 4 דירות, עם מקלט טחוב וצנרת רקובה צריך לשלם 25% יותר ארנונה ממגדל מפונפן עם ממ"ד ומרפסת?"

קוניק השיב כי מדובר בעיוות ותיק שאינו ניתן לשינוי, "זו אכן תקלה לצערי שנקבעה בצו הארנונה לפני עשרות שנים ולא ניתן לשנותה. פעם הרביעיות האלו היו יוקרתיות, סוג של וילות של פעם."

קוניק: יש צורך ברפורמה ארצית במודל הארנונה

באחת התגובות לפוסט נשאל קוניק האם לא הגיע הזמן להעביר את הסמכות לקביעת הארנונה מהממשלה לרשויות המקומיות, לאור העובדה שארנונה למגורים אינה מכסה את עלויות השירותים העירוניים, בעוד שארנונה עסקית מהווה מקור הכנסה משמעותי לרשויות.

בתשובתו הציג קוניק תפיסה רחבה הרבה יותר, שלפיה יש לשנות מן היסוד את שיטת הארנונה בישראל – "הגיע הזמן ממזמן, אני אפילו יותר קיצוני, לדעתי צריך לבטל את מס הארנונה לגמרי ולגבות במקומו ממס ההכנסה באופן יחסי מס לתפעול העיריות או לחילופין לעשות ניהול מטרופוליני שכספי הארנונה ייכנסו לקופה אחת של איקס רשויות ויחולקו שווה בשווה פר תושב."

עוד הוסיף: "אין סיבה שתושב בת ים יקבל פחות מתושב תל אביב רק כי בתל אביב יש יותר מגדלי משרדים."

"דלת פתוחה"

בריאיון שהעניק לאחרונה להסכת (פודקאסט) "דלת פתוחה – נדל"ן והחיים ברמת גן וגבעתיים", הוא הרחיב על האופן שבו מודל הארנונה משפיע על התכנון העירוני.

לדבריו, רשויות מקומיות אינן יכולות להסתמך רק על ארנונה למגורים, משום שהיא אינה מכסה את העלויות של שירותים כמו חינוך, רווחה, ניקיון, תרבות ותחזוקת המרחב הציבורי. לכן, ערים רבות מקדמות הקמת מגדלי משרדים, מסחר ותעסוקה, שמייצרים הכנסות גבוהות יותר ומאפשרים לממן את השירותים העירוניים.

קוניק הסביר כי זו גם אחת הסיבות לכך שבמסגרת תוכניות ההתחדשות העירונית בגבעתיים משולבים שטחי תעסוקה ומשרדים לצד מגורים, ולא רק בנייני מגורים חדשים.

באותו ריאיון חזר על עמדתו שלפיה יש מקום לשינוי יסודי של שיטת הארנונה בישראל. לדבריו, ניתן לשקול מודל שבו המדינה תגבה את הכספים ותחלק אותם בין הרשויות לפי מספר התושבים, או לחלופין להקים מודל של ניהול מטרופוליני, שבו מספר רשויות יחלקו קופה משותפת והכנסותיהן יתחלקו באופן שוויוני.

לדבריו, שינוי כזה עשוי לצמצם את הפערים בין רשויות עשירות לעניות, להפחית את התחרות על שטחי תעסוקה ולאפשר חלוקה מאוזנת יותר של המשאבים בין הרשויות המקומיות.