רמת גן וגבעתיים צמודות זו לזו וחולקות מרחב עירוני צפוף בלב גוש דן, אבל הנתונים מגלים הבדלים משמעותיים: רמת גן מושכת תושבים חדשים ובונה אלפי דירות, בעוד גבעתיים קטנה וצפופה יותר, מובילה בהשכלה ובהכנסה – אך 79% מהמועסקים בה יוצאים לעבוד מחוץ לעיר.

כך עולה מניתוח "רמת גן גבעתיים אונליין" לקובץ הרשויות המקומיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. לצד ההשוואה בין שתי הערים, בחנו גם את נתוני תל אביב-יפו ובני ברק ואת הממוצע הארצי.

חשוב לציין כי אף שהקובץ מתייחס בעיקר לשנת 2024, חלק מהמדדים מבוססים על תקופות אחרות. נתוני השכר והתעסוקה מתייחסים ל-2023, נתוני החינוך לשנת הלימודים תשפ"ד, נתוני תוחלת החיים הם ממוצע לשנים 2020-2024 ונתוני הדירות בשכירות מעודכנים ליוני 2025.

172 אלף תושבים ברמת גן, כ-59 אלף בגבעתיים

בסוף שנת 2024 התגוררו ברמת גן 172,242 תושבים. בגבעתיים התגוררו 58,601 תושבים – כשליש מאוכלוסיית רמת גן. בבני ברק הסמוכה התגוררו 229,996 תושבים ובתל אביב-יפו 494,900.

רמת גן גדלה במהלך השנה ב-1.55% – שיעור גבוה מהממוצע הארצי, שעמד על 1.14%. גבעתיים, לעומתה, רשמה ירידה זעירה של 0.06% במספר התושבים. גם בתל אביב נרשמה ירידה קלה של 0.12%, ואילו בני ברק גדלה ב-2.35%.

נתוני ההגירה הפנימית מחזקים את ההבדל בין שתי הערים. מספר התושבים שעברו לרמת גן מיישובים אחרים היה גבוה ב-2,248 ממספר התושבים שעזבו אותה. בגבעתיים נרשם מאזן שלילי של 180 תושבים. תל אביב איבדה במאזן ההגירה הפנימית 699 תושבים ובני ברק איבדה 1,781.

גם לאחר שקלול יתר רכיבי ההגירה, רמת גן הציגה מאזן כולל חיובי של 1,359 תושבים, בעוד שבגבעתיים נרשם מאזן שלילי של 461.

גבעתיים צפופה יותר מרמת גן ומתל אביב

שטחה של גבעתיים הוא כ-3.24 קמ"ר בלבד, לעומת כ-16.43 קמ"ר ברמת גן. הצפיפות בגבעתיים עמדה על 18,074 תושבים לקמ"ר – כמעט פי שניים מזו של רמת גן, שבה נרשמו 10,485 תושבים לקמ"ר.

גבעתיים צפופה גם מתל אביב-יפו, שבה נרשמו 9,574 תושבים לקמ"ר. עם זאת, היא עדיין רחוקה מבני ברק, העיר הצפופה ביותר בהשוואה, עם יותר מ-31 אלף תושבים לקמ"ר.

94.4% משטחה של גבעתיים מוגדרים כשטח בנוי. ברמת גן עמד שיעור השטח הבנוי על 81.6% ובבני ברק על 86.4%. הנתונים ממחישים עד כמה מעט עתודות קרקע פנויות נותרו בגבעתיים, ולכן תוספת משמעותית של דירות ותושבים תלויה בעיקר בהתחדשות עירונית.

האוכלוסייה מבוגרת – אבל יחס התלות נמוך

שיעור בני 65 ומעלה ברמת גן עמד על 17.3%, ובגבעתיים על 16.9%. בשתי הערים מדובר בשיעור גבוה מהממוצע הארצי, 12.8%, וגם גבוה מהשיעור בתל אביב, 15.4%.

אלא שבמקביל, שיעור הילדים בשתי הערים נמוך יחסית. בני 0-4 היו 6.8% מאוכלוסיית רמת גן ו-7.2% מאוכלוסיית גבעתיים, לעומת 9.1% בישראל ו-16.6% בבני ברק.

כתוצאה מכך, יחס התלות בשתי הערים נמוך במיוחד. ברמת גן היו 700 ילדים ואזרחים ותיקים לכל 1,000 תושבים בגילי העבודה, ובגבעתיים 738. הממוצע הארצי עמד על 907, ובבני ברק נרשם יחס של 1,477 תושבים תלויים לכל 1,000 תושבים בגילי העבודה.

בגבעתיים חיים יותר

תוחלת החיים הממוצעת בגבעתיים בשנים 2020-2024 עמדה על 85.3 שנים. ברמת גן היא עמדה על 84.7 שנים. שתי הערים מקדימות את הממוצע הארצי, שהגיע ל-83.1 שנים, ואת תל אביב, שבה נרשמה תוחלת חיים של 83.6 שנים.

גם שיעור מקרי הסוכרת המתוקנן היה נמוך משמעותית מהממוצע הארצי. בגבעתיים נרשמו 43.8 מקרים ל-1,000 תושבים וברמת גן 46, לעומת 63.2 בישראל.

בכיתות ז' עמד שיעור התלמידים המתמודדים עם עודף משקל והשמנה על 25.1% בגבעתיים ועל 25.6% ברמת גן. הממוצע הארצי היה גבוה יותר והגיע ל-31%.

94% זכאים לבגרות בגבעתיים

גבעתיים הציגה בשנת הלימודים תשפ"ד שיעור זכאות לבגרות של 94.1% בקרב תלמידי כיתות י"ב. ברמת גן עמד השיעור על 87.7%. שתי הערים הקדימו את תל אביב, שבה נרשם שיעור של 80.6%, ואת הממוצע הארצי, שעמד על 71%.

גם במדד המחמיר יותר – זכאות לתעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות – גבעתיים בלטה עם 90.9%. ברמת גן עמד השיעור על 82.9%, לעומת 59.3% בישראל.

נתוני בני ברק בתחום זה נמוכים משמעותית, אך ההשוואה דורשת זהירות בשל המבנה השונה של מערכת החינוך בעיר ושיעורם הגדול של תלמידים הלומדים במסגרות חרדיות שאינן מכוונות בהכרח לתעודת בגרות.

גבעתיים מובילה גם בשיעור בעלי התארים

62.5% מבני 35-55 בגבעתיים היו בעלי תואר אקדמי ממוסד ישראלי. מדובר בשיעור כמעט כפול מהממוצע הארצי, שעמד על 31.7%.

ברמת גן עמד שיעור בעלי התארים על 47.9%, נתון דומה לתל אביב, שבה נרשמו 48.7%. בבני ברק עמד השיעור על 8.7%.

גם בקרב הצעירים ניכר הפער: 27.2% מבני 20-25 בגבעתיים היו סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה. ברמת גן עמד השיעור על 22.5%, לעומת 16.4% בישראל.

השכר בגבעתיים גבוה גם מזה שבתל אביב

ההכנסה החודשית הממוצעת של בעלי הכנסה בגבעתיים עמדה בשנת 2023 על 19,846 שקל. היא הייתה גבוהה מהממוצע ברמת גן, 16,890 שקל, וגם מזה שנרשם בתל אביב – 18,851 שקל.

הממוצע הארצי עמד על 12,823 שקל, ובבני ברק נרשמה הכנסה חודשית ממוצעת של 8,516 שקל.

• גבעתיים: 19,846 שקל.
• תל אביב-יפו: 18,851 שקל.
• רמת גן: 16,890 שקל.
• הממוצע הארצי: 12,823 שקל.
• בני ברק: 8,516 שקל.

גם בערים המבוססות נותר פער מגדרי ניכר. בגבעתיים עמדה ההכנסה הממוצעת של גברים על 23,906 שקל, לעומת 15,896 שקל בקרב נשים – פער של יותר מ-8,000 שקל בחודש. ברמת גן הרוויחו גברים 20,280 שקל בממוצע, לעומת 13,571 שקל בקרב נשים.

79% מהמועסקים בגבעתיים עובדים מחוץ לעיר

גבעתיים היא העיר שבה נרשם השיעור הגבוה ביותר של מועסקים העובדים מחוץ ליישוב מגוריהם מבין הערים שבהן 50 אלף תושבים ומעלה: 79%.

הנתון אינו מפתיע לחלוטין בהתחשב בשטחה הקטן של גבעתיים ובקרבתה למוקדי התעסוקה של תל אביב ורמת גן, אך הוא ממחיש עד כמה העיר מתפקדת בעיקר כעיר מגורים בתוך מטרופולין רחב.

גם ברמת גן רוב המועסקים עובדים מחוץ לעיר – 68.7%, למרות מתחמי התעסוקה הגדולים בבורסה, בבני ברק ובסביבת תל השומר. הממוצע הארצי עמד על 54.3%.

בתל אביב התמונה הפוכה: רק 34.2% מהמועסקים תושבי העיר עובדים מחוץ לה, בשל היקף מקומות העבודה הגדול בתחומה. בבני ברק עמד השיעור על 38.5%.

שיעור התעסוקה בשתי הערים היה גבוה במיוחד: 72.2% ברמת גן ו-72% בגבעתיים, לעומת 60.8% בישראל.

יותר מארבע מכל עשר דירות מושכרות

לפי מרשם המבנים והדירות, 41.8% מהדירות בגבעתיים היו בשכירות ביוני 2025. ברמת גן עמד השיעור על 40%. בשתי הערים מדובר בשיעור גבוה משמעותית מהממוצע הארצי, 28.8%.

עם זאת, שיעור השכירות נותר נמוך מזה שבתל אביב, שבה 47.4% מהדירות היו מושכרות. בבני ברק עמד השיעור על 27.6%.

סקר כוח האדם, המבוסס על שיטת מדידה אחרת, מצביע על שיעור גבוה אף יותר של משקי בית בשכירות ברמת גן – 51.9%, לעומת 44.7% בלבד המתגוררים בדירה בבעלותם.

רמת גן בונה, גבעתיים מוגבלת בשטח

בשנת 2024 החלה ברמת גן בנייתן של 1,872 דירות, ובנייתן של 1,394 דירות הסתיימה. בגבעתיים החלה בניית 192 דירות והסתיימה בנייתן של 164.

הפער משקף לא רק את ההבדל בגודל האוכלוסייה, אלא גם את מגבלות הקרקע בגבעתיים. ביחס למספר התושבים, ברמת גן החלה בנייתן של כ-10.9 דירות לכל 1,000 תושבים, לעומת כ-3.3 דירות בגבעתיים.

בבני ברק החלה בניית 937 דירות ובתל אביב היקפי הבנייה היו גדולים משמעותית, בהתאם לגודל העיר ולמספר מתחמי ההתחדשות והפיתוח שבה.

מייצרות פחות פסולת – וממחזרות יותר

תושב גבעתיים ייצר בשנת 2024 כ-1.44 ק"ג פסולת ביום, לעומת 1.7 ק"ג ברמת גן ו-1.77 ק"ג בממוצע הארצי. בתל אביב נרשמה כמות גבוהה בהרבה – 2.28 ק"ג לתושב ביום, בין היתר בשל היקף המסחר, הבילוי והתעסוקה בעיר.

שתי הערים בלטו לטובה בשיעור המחזור. בגבעתיים הועברו למחזור 40.4% מהפסולת וברמת גן 37.8%, לעומת 24.4% בלבד בישראל. גם תל אביב הציגה שיעור גבוה יחסית של 36.5%.

עודף ברמת גן, גירעון מצטבר בגבעתיים

הכנסות התקציב הרגיל של עיריית רמת גן הסתכמו ב-10,855 שקל לתושב, לעומת 9,754 שקל בגבעתיים ו-9,883 שקל בממוצע הארצי.

שתי העיריות סיימו את שנת 2024 בעודף בתקציב הרגיל: כ-2.5 מיליון שקל ברמת גן וכ-755 אלף שקל בגבעתיים.

עם זאת, התמונה המצטברת שונה. לרמת גן נרשם בסוף השנה עודף מצטבר של כ-60.1 מיליון שקל, ואילו גבעתיים נשאה גירעון מצטבר של כ-93.7 מיליון שקל.

עומס המלוות של רמת גן הסתכם בכ-610.9 מיליון שקל – כ-3,547 שקל לתושב. בגבעתיים הסתכם החוב בכ-116.6 מיליון שקל – כ-1,990 שקל לתושב. הממוצע הארצי עמד על כ-1,790 שקל לתושב.

גבעתיים הציגה יחס גביית ארנונה למגורים גבוה במיוחד: 96.7% מכלל החיובים שנצברו, לעומת 88.5% ברמת גן ו-75.5% בישראל.

פחות ממחצית הצביעו בבחירות המקומיות

למרות ההבדלים בין שתי הערים, שיעור ההשתתפות בבחירות המקומיות היה דומה ונמוך מהממוצע הארצי. ברמת גן הצביעו 46.8% מבעלי זכות הבחירה ובגבעתיים 45.6%, לעומת 53.6% בישראל.

בבני ברק, לשם השוואה, הגיע שיעור ההצבעה ל-71.9%.

השורה התחתונה: איכות חיים גבוהה, עם אתגרים שונים

רמת גן וגבעתיים מציגות נתונים חזקים כמעט בכל מדדי ההשכלה, ההכנסה, הבריאות והתעסוקה. תושביהן חיים יותר מהממוצע בישראל, משתתפים בשיעורים גבוהים בשוק העבודה ומגיעים להישגים מרשימים במערכת החינוך.

גבעתיים מובילה בהכנסה, בהשכלה, בזכאות לבגרות, בתוחלת החיים ובמחזור, אך היא צפופה מאוד, מאבדת תושבים בהגירה ומתקשה להוסיף דירות בשל מגבלות השטח. בנוסף, היא נושאת גירעון תקציבי מצטבר משמעותי.

רמת גן מציגה תנופת בנייה, מאזן הגירה חיובי ועודף תקציבי מצטבר. מנגד, שיעור השוכרים בה גבוה, עומס המלוות משמעותי וכמעט שבעה מכל עשרה מועסקים תושבי העיר עובדים מחוץ לגבולותיה.

הנתונים ממחישים כי הקרבה הגאוגרפית אינה מבטלת את ההבדלים: גבעתיים היא עיר מגורים קטנה, צפופה ומשכילה במיוחד, בעוד רמת גן מתפקדת כעיר גדולה, מתפתחת ומגוונת יותר – עם מרחב גדול יותר לצמיחה, אך גם עם אתגרים עירוניים מורכבים בהתאם.