לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו היום, 16.8, ב-ynet, רמת גן מוסיפה מתקציבה 10,247 שקלים בממוצע לכל תלמיד, מעבר לתקצוב המדינה – יותר מתל אביב ומרשויות מבוססות אחרות. ראש העיר כרמל שאמה הכהן הציג את הנתונים כהוכחה לסדר העדיפויות העירוני, אך המחקרים שעליהם מבוססת הבדיקה מצביעים גם על הצד השני של התמונה: הפערים הגדולים ביכולת של רשויות חזקות וחלשות להשקיע בחינוך.

ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה הכהן התייחס היום לנתונים על ההשקעה של הרשויות המקומיות בחינוך, שלפיהם רמת גן נמצאת בצמרת הארצית בהיקף התקציב התוספתי שהיא משקיעה בכל תלמיד.

על פי הנתונים, רמת גן מוסיפה 10,247 שקלים בממוצע לתלמיד, מעבר לתקציבים המועברים ממשרד החינוך.

לשם השוואה, תל אביב נמצאת במקום השני עם השקעה תוספתית של 9,201 שקלים לתלמיד, ואילו גבעתיים עומדת במקום ה-20, עם השקעה של 5,821 שקלים לתלמיד. רמת גן מדורגת באשכול חברתי-כלכלי 8, בעוד גבעתיים מדורגת באשכול 9, בסולם שבו 10 הוא הגבוה ביותר.

יותר מ-300 מיליון שקל בשנה

לדברי שאמה הכהן, המשמעות המצטברת היא השקעה עירונית של יותר מ־300 מיליון שקלים בשנה בכ־30 אלף תלמידים.

ראש העיר ציין כי הכסף מופנה בין היתר לתכנים ייחודיים, תוספת שעות, הטבות ותוספות לצוותי החינוך, טכנולוגיה ומתן הזדמנויות לתלמידים מאוכלוסיות מוחלשות.

לדבריו, ההוצאה הנמדדת בנתוני הלמ"ס אף אינה משקפת את מלוא המעטפת שמעניקה העירייה למשפחות. בין הדוגמאות שמנה: סבסודים והטבות במסגרת "רמת גן פלוס", מימון תנועות נוער, פתיחת בית הספר "אלפא" ולימודי בינה מלאכותית בגילים שונים.

בעיה ארצית

לצד ההישג שמציגה רמת גן, חשוב להדגיש כי הנתונים הם חלק מבדיקה רחבה יותר שעוסקת דווקא באי-השוויון שנוצר כתוצאה מהפערים בין הרשויות המקומיות.

שני מחקרים שנערכו במעבדתה של פרופ' איריס בן דוד הדר ובשיתוף החוקרת רות מעודד, מאוניברסיטת בר-אילן בחנו את ההקצאות שמוסיפות הרשויות המקומיות לתקציבי החינוך שמגיעים מהמדינה.

משרד החינוך מפעיל תקצוב דיפרנציאלי שנועד להעניק משאבים רבים יותר לתלמידים מאוכלוסיות מוחלשות. אלא שהיכולת של רשויות מבוססות להוסיף מכספן סכומים גדולים לחינוך משנה את התמונה. לפי החוקרות, קצב הגידול בהקצאה התוספתית לתלמיד גבוה יותר ברשויות מבוססות מאשר ברשויות מוחלשות, באופן שעלול להרחיב את הפערים לאורך זמן.

הפער אינו נובע רק מהמצב הכלכלי של התושבים. גורם משמעותי הוא חוסנה הכלכלי של הרשות עצמה ובפרט הכנסותיה מארנונה עסקית, שמאפשרות לרשויות מסוימות להקדיש סכומים גדולים יותר לחינוך.

כך, הנתון שמציב את רמת גן בצמרת הוא מצד אחד ביטוי להשקעה עירונית גבוהה בתלמידי העיר – ומצד שני המחשה לפער המשמעותי ביכולתן של רשויות שונות בישראל להוסיף לתלמידיהן משאבים מעבר לאלה שמספקת המדינה.