אירוע אלימות שהתרחש אתמול, שבת 4.7, בשעה 21:20 ברחבת האוכל של קניון גבעתיים, בו קבוצת נערים בני 14–15 הקיפה נער אחר והכתה אותו.

בפוסט שפרסמה ברשתות החברתיות תושבת מודאגת, אוטל כהן, סיפרה כי הבחינה, באירוע לאחר ששמעה את הנער צועק "די, תפסיקו להרביץ לי", בעוד עוברי אורח אינם מבחינים במתרחש.

לדבריה, היא צעקה לעבר הנערים ושאלה מדוע הם תוקפים את הילד. בעקבות ההתערבות, לטענתה, הנערים נמלטו מהמקום.

"העיניים של הילד לא יוצאות לי מהראש. הוא היה צריך שיראו אותו", מספרת אורטל כהן, ששהתה באותו זמן ברחבת האוכל.

"אף אחד מהיושבים והסועדים לא קם וניסה להבין מה קרה, כולם נשארו בשלהם, וזה גרם לי להעלות את הפוסט הזה ולהעלות את המודעות", "זה משהו שבעבר היה קורה, אבל היום כולם באוזניות ובטלפונים והיום כבר לא שמים לב".

כהן מסבירה כי לפני האירוע ראתה את קבוצת הנערים האלימה, כאשר הם מרביצים אחד לשני לכאורה בהומור, "הם לא הפסיקו לגעת ולהרביץ אחד לשני. וכל הזמן צחקו". מאחר שהעניין הדליק אצלה נורה אדומה היא פנתה לאחד הנערים ושאלה אותו אם הוא בסדר עם זה שהם מרביצים אחד לשני, והנער ענה שזה לא מפריע לו.

"הילדים נראו נורא נורמטיביים, מבית טוב, חמודים. אבל משהו פה לא מסתדר".

לאחר כמה דקות, כשישבה לאכול, שמעה את הילד שהותקף קורא לעזרה וראתה את אחד הנערים מתכונן להרביץ באזור האינטימי שלו. לאחר המקרה שוחחה עם הנער שהותקף, שלדבריה אמר לה: "תודה, אני אפילו לא מכיר אותם. ביקשתי שיפסיקו."

"העיניים שלו היו מבוהלות. אמרתי לו כל הכבוד לך שאמרת להם להפסיק. אם לא היית אומר אני לא הייתי קולטת את הסיטואציה. זה לא מגיע לך. בבקשה תשתף את המשפחה שלך." את הזעקה שלי", מספרת כהן, "כל מתחם האוכל שמע ואף אחד לא בא לעזרתי ואף אחד לא בא אחרי הילדים האלה."

דווקא כשפנתה להגיש תלונה במשטרה, נתקלה באדישות לה לא ציפתה, "לקח לי זמן לשכנע שיפתחו תלונה. החוקרת אמרה שחבל לי על הזמן ויש הרבה מקרים כאלה, לא חסר, וזה מצריך צו מבית משפט", עוד מספרת כהן כי החוקרת אף ציינה כי תלונה כזו תיסגר מחוסר עניין לציבור עד הערב, ואף הוסיפה כי המשטרה לא יכולה להגיע לכל פינה ויש אחריות גם על ההורים.

לשמחתה של כהן, לאחר שהסיפור צבר תאוצה, חזרה אליה קצינה מתחנת המשטרה בגבעתיים, וביקשה ממנה להרחיב עוד לגבי האירוע כדי שיוכלו לפתוח מצלמות אבטחה בקניון ולהגיע לעומקו של הסיפור. הפעם, מספרת כהן, הקצינה התייחסה ברצינות רבה, שיתפה פעולה ואמרה שיעשו הכל כדי לקדם את החקירה. בנוסף, נאמר לה שאם היא תרגיש מאוימת, על ידי ההורים של הילדים המעורבים במקרה, שתפנה מייד לתחנה ותוכל לקבל עזרה.

בעקבות תחושת חוסר האונים, שלה, של הנער, למול אדישות וחוסר תשומת לב של הסביבה, כהן החליטה להרים את הכפפה ולעשות מעשה.

קודם כל היא רצה להעלות מודעות לאירוע, כדי שהורים אחרים ומבוגרים בכלל ירימו את הראש וישימו לב מה קורה לילדים שלהם וסביבם, "אם הצלחתי להעלות מודעות – כבר עשיתי את שלי" אומרת כהן. "לא בא לי לנרמל. זה קורה בכל מקום. לא רק בבת ים, זה קורה גם במקום כמו גבעתיים, ולכן אסור להתעלם".

כהן כתבה בפוסט ששיתפה כי האירוע המחיש לה עד כמה ילדים ובני נוער עלולים למצוא את עצמם חסרי אונים גם במקומות הומי אדם, והוסיפה כי התחושה היא ש"משהו בביטחון הבסיסי של הילדים שלנו פשוט התרסק".

המקרה הוביל את כהן לצאת בקריאה ציבורית להקמת מיזם חדש שנועד לסייע לילדים ובני נוער במצבי מצוקה והיא החלה לקדם רעיון למיזם בשם "כיפת ברזל קהילתית" – אפליקציה או צ'יפ שלדבריה יאפשרו לילדים להזעיק בלחיצת כפתור מבוגרים הנמצאים בקרבת מקום באמצעות התראה מבוססת מיקום. לפי הרעיון, הפעלת כפתור המצוקה תתחיל גם תיעוד של האירוע ותשמיע הודעה קולית שתתריע כי העזרה בדרך.

התושבת הזמינה אנשי טכנולוגיה, הורים ואנשי חינוך להצטרף לחשיבה על המיזם, ואף קבעה מפגש פתוח, שיתקיים בזום מחר, שני 6.7, בשעה 12:00 לקידום הרעיון.

בעקבות הפרסום נפתחה קבוצת ווטסאפ של הורים בגבעתיים, שמוכנה לסיירת ולפטרל באזורים מסוימים ברחבי העיר, במיוחד בחופש הגדול, בשם 'סיירת ההורים בגבעתיים'.

ממשטרת ישראל נמסר כי נפתחה חקירה בנושא.