הימים האחרונים מדגישים את הצורך החיוני בממ”ד בקרבת הבית וחשוב לדאוג לפתרון מיגון זמין ונגיש לכמה שיותר תושבים.
לפי תקנות פיקוד העורף יש לכלול מרחב מוגן תקני בכל בנייה חדשה. אך יש דירות רבות שחסרות את המרכיב המהותי הזה ויש מקלטים ציבוריים שצרים מלהכיל את כלל תושבי האזור.
לכשליש מהאוכלוסייה בישראל אין כיום מיגון תקני.
פתרון מיגון שיכול לספק מענה לצרה הקשה הזו הוא ממ”ד יביל שניתן להזמין ולמקם במרחבים ציבוריים ופרטיים.
מה ההבדל בין ממ”ד למיגונית?
ממ”ד, מרחב מוגן דירתי, הכוונה היא בדרך כלל למרחב המוגן שנבנה לפי התקנות במרחב הביתי. ממ”ד כזה הוא לרוב בעל מפרט טכני יותר חזק ממיגונית שמיועדת להיות ניידת.
ממ”ד יביל הוא גרסא ניידת של מרחב מוגן, המיוצר במפעל ומובל כיחידה אחת לאתר, ומיועד להגן מפני פגיעות טילים. הוא בנוי בהתאם לתקן של פיקוד העורף, מבטון מזוין, בדומה לממ”ד קבוע – אך הוא ניתן להעברה ממקום למקום (בעזרת מנוף, לדוגמה). הוא כולל דלת אטומה וחלון הדף ומספק הגנה גבוהה.
מיגונית, לעומת זאת, היא פשוטה יותר מממ”ד (ובהתאם תהיה גם זולה יותר). מדובר בסוג של מרחב נייד שניתן להציב באזורים בהם אין מרחבים מוגנים זמינים, היא עשויה בטון מוגן, לרוב היא פתוחה חלקית או לחלוטין, אין לה דלת אטומה או חלון הדף, היא אינה עומדת בתקן של ממ”ד ולרוב מספקת הגנה חלקית.
מאתר פיקוד העורף עולה כי “המיגונית אינה מהווה מרחב מוגן תקני, אלא נועדה לאפשר שהייה ארעית של עוברי אורח במרחב הציבורי, שאין ביכולתם להגיע למרחב מוגן בזמן ההתגוננות העומד לרשותם. אמנם מדובר בפתרון התגוננות חלקי, אך בתקופת המלחמה הוא תורם לחיזוק החוסן האזרחי ומסייע בקיום שגרת חיים בימים אלה.”
למי זה מתאים?
הפתרון של מרחב מוגן יביל מיועד הן לבנייה חדשה והן לבנייה קיימת שאין בה מרחב מוגן. שיטה זו מיועדת בעיקר לבנייה צמודת קרקע, וקיימת חובה לחבר את המרחב המוגן היביל לבית.
מה טווח המחירים?
50-150 אלף שקלים, כתלות בגודל ובמפרט הטכני של הממ”ד היביל.
ממ”ד גדול ועבה יותר (ומכאן גם, כבד יותר) משמעו גם עלות הובלה גבוהה יותר – עלות המתחילה ב-12 אלף שקלים.
עלות ההובלה תלויה גם במרחק הנסיעה, כמות המנופים הנדרשים להובלה ומרחק המשאית ממיקום הצבת הממ”ד.
למי זה יכול להתאים?
ממ”דים יבילים מוסדיים ניתן להציב במקומות ציבוריים, כגון אזורי תעשייה ומרכזי קניות.
בקרבת במוסדות חינוך נדרש תקן מחמיר בסוגי הממ”ד ועל כן הממ”ד היביל יהיה יקר וכבד יותר.
בהצבת ממ”ד יביל יש חלוקה במיקום היישוב:
מרחב מוגן עורפי – מיועד להצבה ביישובים המסווגים כעורפיים, שאינם סמוכים לקו הגבול בצפון או בסמוך לרצועת עזה.
מרחב מוגן קדמי – מיועד להצבה ביישובים המסווגים כקדמיים הסמוכים לקו הגבול בצפון הארץ או בסמוך לרצועת עזה, וכוללים דרישות מיגון מוגברות, כפי שמוגדר בצו אלוף פיקוד העורף לקביעת האזוריים הקדמיים.
האם ניתן להתקין מרחב מוגן יביל בדירה בבניין?
מרחב מוגן יביל מיועד בעיקר לבנייה צמודת קרקע. עם זאת, בתכנון מתאים, ניתן להתקין מרחב מוגן יביל גם בדירה בבניין, ככל שהדבר יאושר באופן פרטני על ידי פיקוד העורף והרשות המקומית.
אילו הכנות דרושות בשטח להנחת ממ”ד יביל?
כדי להמנע ממצב בו הממ”ד ישקע בקרקע בוצית או בשיפוע, יש להכין את הקרקע להצבת המבנה הכבד. במקרים של קרקע משופעת יש לפלס את הקרקע, במקרה של קרקע לא יציבה יש להוציא את האדמה הקיימת ולהניח ולהדק מצע מתאים.
תהליך הזמנת הממ”ד היביל:
לאחר פנייה לאחת מהחברות המאושרות ברשימת פיקוד העורף, יש לבקש לראות את התכנית (שרטוט) של המרחב המוגן המבוקש על מנת לוודא שהדגם עצמו מאושר על ידי פיקוד העורף – יש לבדוק שהסקיצה של התכנית חתומה על ידי מהנדס מורשה של פיקוד העורף.
גם בהתקנת מרחב מוגן יביל יש להוציא היתר בנייה כחוק מול ועדת התכנון המקומית, אולם ניתן להשתמש במסלול המקוצר.
הנחיות פיקוד העורף
שימו לב: בבנייה או בתיקון של הממ”ד, יש לפנות אך ורק לחברות שקיבלו את אישור פיקוד העורף ועומדות בתקנים. בנייה או התקנה של מוצרים שלא קיבלו את אישור פיקוד העורף – עלולה לסכן את השוהים בממ”ד. לכן חשוב לבדוק שהמיגון שהזמנתם תקני ומאושר על ידי פיקוד העורף.
כיצד יודעים אם המרחב המוגן היביל תקני?
יש לבדוק אם החברה מופיעה בחברות המאושרות על ידי פיקוד העורף לבניית מרחב מוגן יביל.
רמת השרון: מיגונית ארבל
ברמת השרון, למשל, פיזרו ממ”דים יבילים ומיגוניות מסוג “ארבל”.
במהלך מלחמת “חרבות הברזל”, פיקוד העורף אישר תכניות לייצור מיגוניות בשם “ארבל”, שמותאמות לשימוש בכל רחבי המדינה – גם במרחק של מעל 40 ק”מ מהגבול.
מיגונית “ארבל” מעניקה מענה מוגבר אך עדיין חלקי לאיום של ירי רקטות וטילים ארוכי טווח, והיא ניתנת לשימוש רק בשטחים ציבוריים פתוחים. יצרן המבקש לייצר מיגונית מסוג “ארבל” נדרש לקבל את אישור פיקוד העורף לתכנון ההנדסי.

תגובות