הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן החל לפעול ב-18 באוגוסט 2023, לאחר שנים רבות של עבודות ותכנון. מטרתו הייתה לשפר את התחבורה הציבורית במטרופולין תל אביב ולהפחית את עומסי התנועה ברחובות המרכזיים. עם זאת, למרות שהקו האדום אכן שיפר את הנגישות התחבורתית ומקל על תנועת הנוסעים, הוא גרם במקביל לפגיעה משמעותית בפעילות העסקית ברחוב ז’בוטינסקי ברמת גן.

השינויים בהסדרת התנועה והיעדר אפשרויות עצירה וחניה המותאמות לרכבים פרטיים,  הפכו את הגישה לחנויות לקשה יותר עבור לקוחות. מצב זה הוביל לירידה משמעותית בביקוש לשכירות נכסים, מה שמותיר חנויות רבות ריקות וחסרות פעילות לאורך הרחוב.

אבנר שמואלי, מתווך ותיק ברמת גן, מספר כי המציאות בשטח שונה מהציפיות שהיו. לדבריו, בעלי עסקים ברחוב ז’בוטינסקי קיוו שעם הפעלת הקו, תהיה לא רק נגישות תחבורתית אלא גם התחדשות שתמריץ את הפעילות העסקית. “בתקופת העבודות, חנויות רבות ברחוב התרוקנו”, הסביר, “אנשים לא יכלו לגשת לחנויות כי הגישה הייתה חסומה, לא היה איפה לחנות והרחוב כולו הפך למבוך בלתי נגיש. עסקים פשוט לא יכלו לשרוד ולתפקד והרבה מהם נסגרו.

“היתה תקווה שכאשר הקו יחל לפעול, המסחר יתאושש ואולי אף ישגשג, אך לצערם המציאות הוכיחה אחרת, החנויות לא שבו לפעול גם לאחר סיום העבודות”

רחוב ריק, חנויות נטושות

בעבר, רחוב ז’בוטינסקי היה מרכז מסחרי תוסס ובעל ביקוש גבוה. כיום, חנויות רבות עומדות ריקות, אפילו במיקומים שנחשבו למבוקשים. שמואלי מציין: “בין רחוב התקווה לרחוב ביאליק, שהיה אזור מבוקש במיוחד, המצב כיום עגום. הנכסים שהיו מלאים לפני כן, עומדים כיום נטושים כי אף אחד לא רוצה לשכור”.

“לפני הפעלת הרכבת, היו מקומות חניה ומפרצים שאיפשרו עצירה קצרה ונוחה ללקוחות. כיום, עם הסדרת התנועה, יש נתיב נסיעה אחד בלבד לרכב פרטי, בעוד ששני הנתיבים הנותרים מיועדים לרכבת ולתחבורה ציבורית. “פעם היו שלושה נתיבים לכל כיוון, אנשים שהתרגלו לעצור לרגע ולעשות קניות לא יכולים יותר לעשות זאת” הוא מסביר.

ירידת מחירים ונכסים ריקים

בעוד שבעבר הרחוב היה שוקק חיים והיה קושי למצוא נכסים פנויים להשכרה, היום התמונה שונה. “לפני הרכבת לא עמדה חנות אחת ריקה ברחוב. הייתה תחרות וביקוש אדיר. היום, אין קונים והחנויות פשוט עומדות ריקות”

לדברי שמואלי, גם ירידת מחירים חדה בשכירות לא מצליחה להחזיר את הביקוש. “המחירים ירדו בכ-40% ועדיין קשה למצוא שוכרים. יש חנויות שהושכרו בעבר ב-20 אלף שקל והיום המשכירים מוכנים להוריד ל-12 אלף, אבל גם זה לא מצליח. נכסים קטנים יותר שהיו ב-12 אלף ש”ח, עומדים כיום על 8 אלף ונותרים ריקים”.

בעוד שהרכבת הקלה הפכה את התחבורה לנגישה יותר עבור הנוסעים, היא השאירה מאחור את בעלי העסקים. במקום שהשוק יתחדש עם תחילת פעילות הרכבת, בעלי עסקים רבים מוצאים עצמם נאבקים לשרוד. “בעבר הייתי צריך לרדוף אחרי בעלי נכסים כדי לבדוק אם מתפנה מקום, והיום הם פונים אליי בתקווה שאמצא שוכר לנכסים שלהם” מסכם שמואלי.

שורדים בקושי

יעקב, בעל חנות אלכוהול ברחוב ז’בוטינסקי, מוסיף: “חנייה אף פעם לא הייתה בז’בוטינסקי, אבל מאז השיפוצים על הרכבת זה הפך להיות קטסטרופה. ואחרי השיפוצים עשו קטע של שני מסלולים בכביש -אחד ציבורי ואחד פרטי – וזה יוצר פקקים אדירים. אנשים מעדיפים לנסוע דרך רחוב אבא הילל ולא להיכנס לרחוב”.

בעלת חנות לבגדים ברחוב ז’בוטינסקי משתפת: “מה אני אגיד לך, בקושי שורדים. לפני השיפוצים היו לי לקוחות כל הזמן, לא היה לי זמן לסיגריה! היום אני מחכה ללקוחות בפתח החנות. בזמנו לקוחות היו עוצרים את הרכב קרוב וזה היה נוח להם להיכנס לכמה חנויות. היום נהיה כאן כביש סואן ולא נעים והמכירות אצלי ירדו. לא רק אצלי הרבה יגידו לך את זה. גם כשיש הרבה חנויות ריקות ברחוב, זה לא נעים, אנשים רואים ריק, לא נעים להם להסתובב פה”.

בנוסף, היא מציינת שההרגשה הכללית ברחוב השתנתה. “פעם היה כאן אווירה, הרבה אנשים, חנויות פתוחות. היום, את הולכת ברחוב רואה ריק, ריק, ריק. ממש מדכא”.