מה שהיה במשך שנים מקלט סגור ונטוש, הפך למוקד של אמנות, יצירה ודמיון. בבית בני ברית נחנכה לאחרונה “גלריה דן”, שהוקמה בתוך מקלט ישן, וכעת מוצגת בה התערוכה “סיפורי בדים” – תערוכתה השנייה של הגלריה.

מאחורי המיזם עומדת שרה גליקטר, יו”ר מועצת בני ברית אזור מרכז, שנחשפה למקלט הנטוש והחליטה להפוך אותו למרחב תרבותי פעיל.

לדבריה, מקלט בישראל הוא הרבה ממבנה פיזי. הוא נושא עמו שכבות של זיכרון אישי וקולקטיבי, תחושות של הגנה ופגיעות, חרדה לצד תקווה. מתוך התפיסה הזו נולד הרעיון להקים במקום גלריה שתעניק במה ליוצרים ולאמנים חברי הארגון מאזור חיפה, השרון, גוש דן ותל אביב.

יצירת אומנות המוצגת בתערוכה “סיפורי בדים” במקלט נטוש ברמת גן. צילום: אורלי לוינהר

“המקלט נבנה כדי להגן על אנשים ברגעי משבר,” אומרת גליקטר. “היום הוא מזמין אנשים להיפגש, לחשוב, להרגיש וליצור. יש משהו מאוד סמלי ביכולת לקחת מקום שמייצג הסתגרות והישרדות, ולהפוך אותו למקום שמייצג קהילה, השראה וחיים.”

בין בד לבדיה

התערוכה “סיפורי בדים” עוסקת במפגש שבין החומר המוחשי לבין עולם הדמיון והאשליה. שמה של התערוכה משחק על כפל המשמעות של המילה “בד” – כחומר פיזי מצד אחד, וכבסיס ל”בדיה” וסיפור מצד שני.

יצירת אומנות המוצגת בתערוכה “סיפורי בדים” במקלט נטוש ברמת גן. צילום: פרח כהן

העבודות המוצגות בתערוכה בוחנות את הגבול שבין אמת לאשליה, בין מציאות לדימוי. באמצעות ציור, פיסול וטכניקות של הטעיית עין, האמנים יוצרים חוויה שמזמינה את המבקרים לעצור ולשאול מה אמיתי ומה פרי הדמיון.

הצופה נחשף לעבודות שמאתגרות את התפיסה המוכרת של חומרים וצורות, ומעודדות התבוננות מחודשת במה שנראה לעין.

יצירת אומנות המוצגת בתערוכה “סיפורי בדים” במקלט נטוש ברמת גן. צילום: שירה נצר

גם החלל הוא חלק מהסיפור

במובנים רבים, סיפורו של המקלט שהפך לגלריה משקף את הרעיון העומד בבסיס התערוכה עצמה – בדיוק כפי שהיצירות מציעות פרשנות חדשה למציאות, כך גם החלל עבר שינוי מהותי – ממקום המזוהה עם חירום והתגוננות למרחב של יצירה, שיח ותקווה.

יצירת אומנות המוצגת בתערוכה “סיפורי בדים” במקלט נטוש ברמת גן. צילום: לוסי נצר

הגלריה ממוקמת בבית בני ברית ברחוב רבי מאיר בעל הנס 14 ברמת גן.