בין עשרות פרויקטים לפיתוח, מאבקים מול משרדי הממשלה וסוגיות רגישות בתוך החברה הרמת־גנית, ראש העיר כרמל שאמה הכהן מסביר בראיון לחג הפסח 2025, שקיים בלשכתו, מדוע שינה את דעתו בנוגע להמשך כהונתו. אחרי שהצהיר בעבר כי יכהן רק שתי קדנציות, הוא מודיע כעת בפירוש: “לא פורש אחרי שתי קדנציות – אלא נשאר לעוד אחת לפחות”.



להצטרפות לקבוצות הוואצאפ של “רמת גן גבעתיים אונליין”:

קבוצת רמת גן לחצו כאן.

קבוצת גבעתיים לחצו כאן.

קבוצת רמת גן גבעתייים נדל”ן לחצו כאן.


“יש דברים שאתה מבין רק אחרי שאתה נכנס לתפקיד”, הוא מסביר. “חשבתי ששתי קדנציות יספיקו, אבל זה לא הזמן לעזוב. יש פה תהליכים שעוד לא הבשילו. יש פרויקטים שאני מחובר אליהם ברמה כזו שאני לא מפסיק לחשוב עליהם. בוקר עד לילה”.

במהלך הריאיון התייחס ראש העירייה לכמה מהנושאים הבוערים על סדר היום ברמת גן.

תחבורה בדרום העיר: אין פתרון קסם

שאמה הכהן: “דרום רמת גן ממשיך להיות פקוק כמעט במשך כל שעות היממה. כמות האוכלוסייה באזור הולכת וגדלה בעקבות פרויקטים של פינוי־בינוי. הפתרון באופק הוא רק מערכת תחבורה של הסעת המונים, כמו המטרונית בחיפה – וזה לא אופק של טווח קצר. אין פתרון אחר”.

“אנחנו לא עיר באמצע המדבר – אנחנו עיר בלב גוש דן. אנחנו ניזונים מכל התנועה של גוש דן – בבוקר לתל אביב ובערב מתל אביב – וזה עובר דרכנו. אין פתרונות פנימיים בעיר שיכולים לחלץ אותנו מהפקק”.

בין הצעדים שננקטו: “עבדנו על תיאום הרמזורים, שמנו שוטרים בשכר – זה עולה הרבה כסף וזה עוזר, אבל זה לא דרמטי”. “מקדמים כניסה ויציאה מנווה יהושע. זה פרויקט שמקשה על תכנון התחדשות עירונית, אבל הוא כן יביא איזושהי בשורה. אלה דברים מורכבים – לא תלויים רק בעיר, ולא פשוטים לביצוע”.

“קל מאוד לחשוב על פתרונות ולכתוב פוסטים אבל מאוד קשה לבצע. תנועה זה לא רק פקקים – זה קודם כל בטיחות. לחבר כניסה חדשה לכביש 4 או 461 זה אירוע תכנוני מאוד מורכב. אנחנו לא מוכרים סיסמאות. אפשר לעשות מאה אחוז מאמץ – לא תמיד בידינו להשיג מאה אחוז תוצאה”.

אצטדיון ר”ג: רוצים שנבנה שם מגדלים

אצטדיון רמת גן, ששימש בעבר כמתחם הספורט הלאומי של ישראל, עומד נטוש כבר שנים. עיריית רמת גן מבקשת להרוס את האצטדיון, ולהקים במקומו אזור חדש שיכלול ארנה, קריית תרבות ומבני תעסוקה – אך לדבריו, הפרויקט כולו תקוע בשל עיכוב ממשלתי.

שאמה הכהן: “יש לנו תכנון משותף עם המינהל, עם החברה הכלכלית. הקמנו חברה כלכלית בשביל זה. יש הסכמות גם עם משרד האוצר”, הוא אומר. “הכול מוכן. אבל כל עוד הוועדה הזו של משרד הפנים לא מתבטלת – זה לא מתקדם. זאת הסיבה היחידה שזה לא קורה”.

“גם ההתאחדות עצמה רוצה לצאת מהמתחם. היא רק מבקשת מקום חלופי. היא לא מתעקשת להישאר. אנחנו רוצים להרוס את האצטדיון, לבנות ארנה, קריית תרבות, אזור תעסוקה”.

“הועדה רוצה שנבנה שם מגדלים, ונחלק עם בני ברק את הארנונה. זה לא יקרה. זה פרויקט שאי אפשר להוציא בלי הכרעה ממשלתית, ואנחנו לא מוותרים על ההכנסות של רמת גן. כל עוד הוועדה של משרד הפנים לא תבוטל – האצטדיון יישאר במצבו הנוכחי”.

קופות אצטדיון רמת גן לכרטיסים שהוזמנו מראש, של חברת לאן, שורות ברזלים כחולים להפרדה בין התורים

קופות כרטיסים אצטדיון רמת גן. צילום: טלי ליבמן

מתקנים: עיר בלי מגרשי כדורגל

רמת גן מתמודדת עם מצוקה חמורה של מתקני ספורט – ובראשם מגרשי כדורגל.

שאמה הכהן: “קיבלתי עיר בלי מגרשי כדורגל. עיר של 180 אלף תושבים – ולא היה מגרש אחד. ברמת עמידר אי אפשר היה לשחק, ווינטר היה מוזנח. קבוצות היו עושות אימונים במגרשים של בתי ספר”.

“רמת עמידר כבר חזרה לידיים של העירייה, ומגרש ווינטר – אנחנו במשא ומתן ממש בימים אלה להחזרת החזקה מקבוצת הכוח לעיריית רמת גן. ברגע שהמגרשים יחזרו אלינו – יש לנו אפשרות להשקיע ולנהל אותם”.

בנוסף, שאמה מציין פתרון זמני שמקודם במזרח העיר: “נתנו להנחיה לקדם מגרש אימונים על קרקע ציבורית. הקרקע הזו מיועדת בעתיד לבית ספר, אבל בגלל המצוקה אנחנו מקימים שם מגרש לעשר שנים – רק כדי להוריד לחץ”.

“עם ההתאחדות אנחנו חותמים בשבוע הבא לשני מגרשים נוספים”, הוא מוסיף. “אחרי שההתאחדות לא תחזקה אותם, לא פתחה אותם, לא שמרה אותם – אנחנו לוקחים אותם, ומשקיעים שם מיליונים”.

בנוגע לתכנון עתידי: “נבנה גם את הארנה של 6,000 מקומות במזרח העיר, במתחם שכולל גם חניון וגם חיבור למערכות תחבורה עתידיות. עוד שנה יהיו שלושה מגרשים – אחרי שלא היה אפילו אחד. כל זה מתוך ראייה כוללת: גם קבוצות הנוער, גם הילדים, גם ספורט הישגי וגם קהילתי. בלי מתקנים – אין תשתית לספורט בעיר”.

חינוך: עתיד העיר בבינה מלאכותית

שאמה הכהן: “אנחנו מבינים שמי שלא יהיה בעולם הזה – יהיה בפיגור. לא משנה מה תבנה – ארנה, היכל תרבות – אם אתה לא בבינה מלאכותית, אתה נשאר מאחור. באמירויות יש שר לבינה מלאכותית, לנו יש מחזיקת תיק לבינה מלאכותית. עכשיו ערים אחרות לומדים מאיתנו מעתיקים מאיתנו”.

“התחלנו ב’ניצנים של בינה’ בכיתות ח’ ב 8 בתי ספר. בשנה הבאה יהיו 16 בתי ספר. בסין, כל ילד בחינוך ילמד מספטמבר בינה מלאכותית. אנחנו חייבים להיות גם שם”.

כרמל שאמה הכהן עומד לפני קבוצה של תלמידים ומניף יד לשלום.

כרמל שאמה הכהן. צילום: עיריית רמת גן

הספארי: חייב להיות בסמכות ר”ג

הספארי אינו מצוי כיום תחת שיפוט מוניציפלי, ולכן רמת גן דורשת שיוגדר כחלק מתחומה כדי שתוכל לקחת בו חלק.

שאמה הכהן: “המדינה רוצה להעביר את הספארי לפארק אריאל שרון, בסדר גמור – אבל רק אם נשנה את הגבול העירוני. אחרת – זה לא קורה. הספארי שייך לרמת גן. נקודה. אנחנו דורשים שהשטח שבו יוקם הספארי החדש יישאר בריבונות של עיריית רמת גן. זה תנאי בסיסי. כמו גם הרחבת הפארק הלאומי, שטח ירוק אמיתי לציבור, שדרוג החצרות של בעלי החיים, ותכנון שמכבד גם את הטבע וגם את המבקרים”.

משרדי הספארי ברמת גן וקופות כרטיסים להולכי רגל. בניין צבעוני עם חלונות גדולים לכל רוחבו, צבוע בצבע חום, מעל החלונות שלט לכל רוחב הבניין, ועליו כתוב באותיות גדולות בצבע כתום על רקע ירוק: ספארי בשוש שפות, עברית ערבית ואנגלית. מעל השלט ציורים של חיות, פינגווינים, חסידה, פיל ועוד.בצד שמאל לפני הבניין גזע של עץ. מימין לבניין כביש עם מחסום בצבע אדום ולבן.

משרדי הספארי ברמת גן. צילום: רמת גן אונליין

“אנחנו מוכנים להשקיע, לקחת חלק בהקמה ובניהול. אבל הספארי הוא נכס של רמת גן – גם היסטורית, גם ציבורית, גם תודעתית. אי אפשר פשוט לקחת אותו החוצה ולהגיד שזה כבר לא שלנו. זה שטח רמת גני, זה סמל רמת גני – והוא יישאר כזה”.

תנים: הם היו ברמת גן לפנינו

נושא התנים הפך בשנה האחרונה למוקד עניין וחשש מצד תושבים בשכונות הסמוכות לנחל הירקון, בעיקר בדרום רמת גן.

שאמה הכהן: “התנים לא הגיעו מהספארי – הם הגיעו מהירקון. אנחנו לא יכולים לדלל – רק רשות הטבע יכולה. אנחנו מחליפים סוגי פחים, מסבירים לציבור לא להשאיר אוכל בחוץ. יש תושבים שאוהבים אותם, ויש שחוששים. אני שומע אותם גם מהחלון שלי בבית”.

“התנים היו פה לפנינו. לא היה מקרה אחד של תקיפה של אדם. אבל כן יש פגיעות בחתולי קהילה – זה לא דבר שאנחנו מקבלים כמובן מאליו”.

תן זהוב יושב על דשא ופניו למצלמה. התמונה צולמה בחושך.

תן זהוב. צילום רון רבינוביץ’

הקרב על השבת: מותקף משני הצדדים

בשנה האחרונה נמתחה ביקורת הן מצד הציבור החרדי והן מצד חילונים – בעקבות עמדותיו והחלטותיו של שאמה הכהן בתחומים הנוגעים לדת ומדינה בעיר.

הביקורת נגעה להפעלת תחבורה ציבורית בשבת, לתקציבים לתרבות תורנית, לתקרית שבה הונחו תפילין בבית הספר אהל שם, וכן להתנגדות של סגנו רועי ברזילאי לתקצוב פעילות תורנית.

שאמה הכהן: “יש לי סגן שלא רצה להעביר את התקציב לתרבות תורנית. הוא התנגד לזה. עכשיו הוא מצביע עליי כמי שמקדם כפייה דתית, וזה אחרי שהוא לא רצה לתמוך בתקציב לתרבות תורנית בכלל”.

על התקרית באהל שם: “שמו תפילין באהל שם, אני אפילו לא ידעתי. זה לא היה ביוזמה של העירייה. אבל קיבלתי על זה התקפות, כאילו אני הבאתי לשם שליח חב”ד. יש פה רגישות, אבל אני לא מתנצל על זה שיש גם מסורת בעיר הזו”.

על רקע זה, אומר שאמה הכהן: “אנחנו העיר שהכי תומכת בתרבות תורנית בארץ. מצד שני, אנחנו העיר הכי מתקדמת בתחבורה ציבורית בשבת. אז אני מותקף משני הצדדים — כנראה שאני במקום הנכון”. “החרדים אומרים: ‘הוא לא שלנו’, החילונים אומרים: ‘הוא לא מספיק’. זה אומר שאתה כנראה עושה משהו נכון”.

על הממשלה: פוגעת בערים חזקות

שאמה הכהן: “זו ממשלה שפוגעת בערים חזקות. אין דרך אחרת להגיד את זה. הורידו לנו 2.5 מיליון שקל בשכר סייעות. מס המטרו – עוד 24 מיליון כל שנה. ואין תמורה. זו מדיניות פוליטית. אין מה לייפות. זו מדיניות פוליטית, מכוונת. זה לא טעות – זה בכוונה”.

על פוליטיקה אישית: “אני לא בליכוד – גם לא עם גדעון סער. אני בשר מבשרו של הליכוד. גדלתי שם. אבל אני לא רואה שם היום את הממלכתיות של בגין. ולכן – אין לי מקום שם. לא מעניין אותי. אני פה בשביל רמת גן”.

קדנציה שלישית: לא הזמן לעזוב

במהלך השנים האחרונות הבהיר שאמה הכהן כי הוא מתכוון לכהן שתי קדנציות בלבד.

אלא שכעת, אחרי שש שנות כהונה, הוא מצהיר במפורש כי יישאר לעוד קדנציה: “זה לא הזמן לעזוב. אי אפשר לעזוב ילד לפני שהוא פרס כנפיים. אני מרגיש אחריות. אני יודע שלכל אחד יש מחליף – אבל יש פרויקטים שאני חייב לסיים. אחרת זה לא יהיה שלם”.

לגבי האפשרות לכהן כשגריר ישראל בלונדון השיב: “שגריר ישראל בלונדון הוא החלום של כל דיפלומט וגם של אשתי ורד, לטובת חיי משפחה שפויים וטובים. אבל הבטחתי לציבור ברמת גן כבר בשנת 2018, שכל עוד אבחר אשרת את העיר לפחות עד 2028 – ולא משנה איזו הצעה תוצע לי. כך היה וכך יהיה”.