הכניסה לגבעתיים מדרך השלום. שלט בן שני חלקים בצורת גבעות, בגבעה מימין שלוש אותיות: גבע, ובגבעה משמאל ארבע אותיות: תיים. מאחורי השלט שני תרנים עם דגל המדינה ודגל העיר. השלט מוצב על משטח דשא. מאחורי השלט עצים גדולים ורחבים ובצד ימין בניין מגורים בן 4 קומות.

הכניסה לגבעתיים מדרך השלום. צילום: רמת גן אונליין

תוכנית השימור של גבעתיים בדרך להפקדה בוועדה המחוזית

גבעתיים: ועדת השימור תדון בהוספה והסרת אתרים בתוכנית השימור העירונית ותובא להמלצה לוועדה המחוזית להפקדת התוכנית עם השינויים המבוקשים

טלי ליבמן
|
הכניסה לגבעתיים מדרך השלום. שלט בן שני חלקים בצורת גבעות, בגבעה מימין שלוש אותיות: גבע, ובגבעה משמאל ארבע אותיות: תיים. מאחורי השלט שני תרנים עם דגל המדינה ודגל העיר. השלט מוצב על משטח דשא. מאחורי השלט עצים גדולים ורחבים ובצד ימין בניין מגורים בן 4 קומות.

הכניסה לגבעתיים מדרך השלום. צילום: רמת גן אונליין

תוכנית השימור של גבעתיים בדרך להפקדה בוועדה המחוזית

גבעתיים: ועדת השימור תדון בהוספה והסרת אתרים בתוכנית השימור העירונית ותובא להמלצה לוועדה המחוזית להפקדת התוכנית עם השינויים המבוקשים

יום ראשון, ה-8 בספטמבר 2024, תתכנס ועדת השימור של גבעתיים לדיון מכריע במסגרת קידום תכנית השימור העירונית. תכנית זו, שנסנכרנה עם תכנית המתאר ותכניות ההתחדשות העירוניות, מובאת לדיון לצורך בחינת הסרה והוספה של אתרים רלוונטיים. לאחר הדיון, תועבר התוכנית להמלצה לוועדה המחוזית להפקדה, כולל השינויים המבוקשים.

ההיסטוריה העירונית


שורשי זהותה של גבעתיים מתחילים בשכונת בורוכוב שהוקמה בשנת 1922, שכונת הפועלים הראשונה בארץ. ההיסטוריה של העיר מעוגנת בערכים של קהילה שיתופית ופיתוח מעונות עובדים. העיר הוכרזה כעיר בשנת 1959, והיא מאגדת פסיפס עשיר של שכונות, כמו שכונת רמב"ם הבורגנית ומעונות הפועלים, שהיווה מרכיב מרכזי בחיי התרבות והקהילה המקומיים.

מטרת התוכנית


מטרת התכנית היא להבטיח שימור ושיקום של אתרי המורשת בגבעתיים, תוך הצעת מנגנון פיצוי על עלויות השימור כך שהתכנית תהיה משביחה עבור העיר כולה. הכלל המנחה הוא שהפיצוי בגין עלויות השימור ייעשה במסגרת האתר לשימור עצמו.

התכנית מציעה בשורה ליזמים, שכן מעבר לשמירה על הערכים האדריכליים וההיסטוריים של העיר, שיביאו לתיירות וירחיבו את הכלכלה, היא תייצר ודאות תכנונית ליזמים ולקבלנים. כך, יוכלו לתכנן את ההיבטים התכנוניים לכל מבנה ומבנה בהתאם לרמת השימור שנקבעה לו.

האתרים המוצעים לשינוי


בין האתרים המוצעים להסרה מרשימת השימור נמצאים גן פטאי, אנדרטת הפרטיזנים ומקווה הטהרה של הפועל הצעיר, לצד מספר מבנים ברחוב טיבר, כולל בתי משפחת שוץ. מנגד, יתווספו אתרים חדשים כמו גן שולמית, מבנים ברחוב מצולות ים בשכונת גונן, ושדרת הפיקוסים בציר טיבר-רמז.

התכנית קודמה לראשונה בשנת 2013 על ידי אדריכל אמנון בר אור, ולאורך השנים עברה עדכונים ותיקונים רבים. כיום, התכנית מובאת לתיאום נוסף עם לשכת התכנון המחוזית, ובקרוב תופקד בוועדה המחוזית. התכנית מסנכרנת את עצמה עם תכניות ההתחדשות העירוניות ועם תכנית המתאר הכוללנית של העיר.

ההשפעה הצפויה


ההחלטות שיתקבלו מחר בוועדת השימור לא רק שישמרו על אופייה ההיסטורי של גבעתיים, אלא גם יאפשרו ליזמים ולקבלנים תכנון יציב וברור לגבי השימוש במבנים ואתרים בעיר. בזכות הוודאות התכנונית שהוועדה מספקת, תכנית השימור תעודד פיתוח כלכלי נוסף בעיר, תוך שימור זהותה התרבותית וההיסטורית – ותהווה יתרון הן ליזמים והן לתושבים.

כתבות נוספות

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *